הכסף האכזר

לפני שנים רבות כשרק פתחתי את משרדי לניהול חשבונות וייעוץ מס, הגיעה למשרדי שלומית.
בבעלותה של שלומית הייתה מסעדה קטנה שהתמחתה במאכלי בשר צלויים, משופדים, בגריל פחמים.
המסעדה הצליחה מאוד ומדי ערב אכלו בה עשרות לקוחות שסעדו את ליבם ושלמו במזומן.
שלומית התיישבה בכבדות על כסא מולי והניחה בייאוש על שולחני את תדפיס הבנק.
"אמרת לי, שמי שמשלם הרבה מע"מ העסק שלו מצליח. תראה כמה כסף שילמתי אתמול למע"מ.
אני משתגעת, כל יום אני עובדת עד חצות, משלמת סכומי עתק למע"מ ולמס הכנסה וכשאני רואה את דפי
הבנק בא לי למות. המספרים של המינוס רק הולכים ותופחים, לכל הרוחות , איפה הכסף??"

שנים רבות חלפו מאז אותה פגישה עם שלומית. בכל שבוע נכנס למשרדי לקוח כשעל פניו הבעה מודאגת ובפיו שאלה:
"אני משתגע, איך יכול להיות שאני במינוס?" "תאמין לי, חתכנו בבשר החי, אי אפשר להוריד יותר מאשר הורדנו
ומנהל הבנק הולך להחזיר לי שקים, מה אני יכול לעשות?" "תראה, פיטרתי שני עובדים, החלטתי לצמצם לעובדים
את שוברי הדלק, מה אתה אומר, זה יאזן את החריגה ממסגרת האשראי?"

אין פתרונות במטה קסם. אני מושיב אותם, מוזג להם כוס מים ומבקש מהם להיזכר בשנות ילדותם.
לאחר לגימה או שתיים הם מחייכים ומנופפים לעברי באצבע. "אתה ממזר", הם אומרים ונזכרים איך אמא הייתה
מכניסה כל שבוע כסף מזומן למגירת הגרביים ומוציאה אותו לפני החגים לרכישת בגדים חדשים.
"הורים שלי היו משלמים הכול במזומן" נזכרים הותיקים שבין לקוחותיי.
"אמא שלי לא הייתה אף פעם במינוס" אמרה לי שלומית וסיפרה לי בעיניים דומעות על השנים הראשונות של המסעדה.
"אצלנו ידעו לחסוך" ליטף את שפמו סבו של אחד מלקוחותיי, שהמתין לחתום ערבות לנכדו בבנק. כשנכנסנו למנהל הבנק,
נאנח הסב, וסיפר לנכדו כיצד הדבר הראשון אותו עשה כשקיבל את שכרו, היה להפריש עשירית לחסכון.
מאז זרמו מים רבים בירדן, אך חשבון הבנק מתנהל בדיוק באותה דרך.
ליתרת החשבון בתחילת החודש מוסיפים את התקבולים, מפחיתים את התשלומים ומקבלים את התוצאה בסוף חודש.
יתרת החשבון בסוף החודש היא יתרת הפתיחה של תחילת החודש הבא, וכן הלאה. גם בחודש השלישי והרביעי חשבון
הבנק מתנהל באותה דרך. כספי התקבולים מזכים את החשבון וכספי התשלומים מחייבים אותו.
אין הנחות ואין קיצורי דרך, שתי פעולות החשבון, חיבור וחיסור.
כשאני מייעץ ללקוחות, אנו מתחילים בברור סעיפי התקבולים שבחשבון הבנק הפרטי. אני מפריד בין חשבונות העסק
ובין חשבון הבנק הפרטי. חשוב מאוד להפריד בין החשבונות. אם אין הפרדה, המשפחה לא יודעת את גובה התקציב
העומד לרשותה.
כשבני הזוג שכירים התקבולים מורכבים מסיכום הסכומים הבאים: שכר נטו המופקד בחשבונם, קצבת ילדים,
קצבאות נוספות, פנסיות ממקומות עבודה קודמים, תמיכה מהורים, כספי ירושות.
מומלץ לבעלי שליטה בחברות פרטיות להצהיר על משכורת המתאימה למשפחתם ולמשוך אותה בפועל בכל חודש
כמו כל עובד אחר בעסקם.
כשאחד מבני הזוג, או שני בני הזוג, עצמאיים, אני ממליץ בפניהם להעביר כסף מחשבון העסק לחשבון הפרטי
בתאריך קבוע ובסכום השווה למשכורת נטו המתאימה למשפחתם.
סך התקבולים המופקדים בפועל, במהלך חודש, בחשבון הבנק הפרטי מהווים את התקציב המשפחתי.
לעיתים השכר משתנה, ישנם חודשים בהן סעיף שעות נוספות נמוך והשכר נטו יורד.
בחודשי הקיץ מקבלים תשלומי הבראה והתשלומים עולים. כשבונים תקציב לוקחים בחשבון את השכר הנמוך
בשלושת החדשים האחרונים, ללא תוספות מיוחדות כגון פרמיות , הבראה , פדיון ימי חופשה.
אצל בעלי שליטה לא לוקחים בחשבון משיכת דיבידנדים, ומשיכת כסף שלא ממשכורת.
כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל עסק עצמאי, יש לקחת בחשבון התקבולים המשפחתי, רק הפקדות בפועל שבוצעו
מחשבון העסק לחשבון הבנק הפרטי.

רבים מבעלי העסקים העצמאיים עושים שתי טעויות קריטיות. הראשונה, אי משיכת כסף לחשבון הפרטי עקב קשיים
תזרימים בחשבון העסקי. כאשר עצמאיים לא מושכים כסף לחשבון הבנק הפרטי הם גורמים לתקציב המשפחתי לצאת
משווי משקל.
השנייה, מכירת טובין ושירותים במזומן, אי רישומם בפנקסי העסק ושימוש במזומן לצרכי הבית.
כשבעלי עסק מוציאים מזומן מכיסם ומניחים אותו על שולחן המטבח לצורך תשלום בסופרמרקט, לרכישת בגדים,
למילוי דלק ועוד.... בני המשפחה מאבדים את ערכו של הכסף וחיים ללא חשבון, עד להתרסקות.

התקבולים בחשבון הבנק העסקי הם כדם הזורם בעורקים. עסק לא יכול להתקיים ללא תקבולים.
יש להבחין בין הכנסות לבין תקבולים. לחשבון הבנק יש תכונה מעצבנת, הוא מזוכה רק כשמופקד אליו תקבול.
הוא אינו מכיר את המושגים: חשבונית מס, תעודת משלוח , קבלה , תכנית עסקית , דפי גיליון אלקטרוני.
כשמוכרים סחורה במזומן, ללא תיעוד ורישום בספרי העסק, אין אפשרות להפקיד את המזומן בחשבון הבנק.
הדבר דומה לגופו של אדם המאבד דם. כשבזרוע שריטה, הגוף מתגבר מעצמו. כשיש חתך עמוק ברגל לוקחים את
הפצוע לחדר מיון. כשעורק נפתח זרם הדם פורץ עד תום. בעסק המוכר סחורה או נותן שירות במזומן, ללא רישום
המצב דומה. כשאחוז נמוך מאוד מסך המכירות לא נרשם בספרי החשבונות, העסק יתגבר. כשהאחוז גובר העסק פונה
לבנק לקחת הלוואות ומגדיל את התחייבויותיו. כשחלק מהותי ממכירות העסק נעשה במזומן ללא רישום העסק מאבד
שליטה והתרסקותו היא רק עניין של זמן.

תקציב תמיד יחושב במונחי מזומן בפועל, המופקד בחשבון הבנק. אל תאמינו לעצמכם כשאתם מוסיפים לחשבון
הבנק הווירטואלי כספים האמורים להתקבל בעוד חודש או חודשיים מהדוד שבאמריקה, או כשאתם מספרים לעצמכם
שאתם יודעים בדיוק שאת כל הכסף המזומן שלא רשמתם החודש בעסק הוצאתם על דברים הכרחיים לבית. חשבון הבנק,
של כל בנק, בנוי כך שיש בו צד זכות לתקבולים. המודעות לסך התקבולים האמיתיים בחשבון הבנק היא המפתח להכנת
התקציב ושמירתו.

תשלומים בחשבון בנק פרטי מחולקים לתשלומים קבועים ולתשלומים משתנים, המשולמים בפועל. תשלומים קבועים הם:
שכר דירה, משכנתא, ליסינג לרכב, ביטוחים, החזרי הלוואות, ארנונה ומים.
תשלומים משתנים: רכישת מזון, דלק, חשמל וטלפון.

בעסק קיימים ארבעה סוגי תשלומים:

  • תשלומים עבור מלאי חומרי גלם או סחורה מוכנה למכירה. תשלומים אלא מרכיבים את עלות המכר.
  • תשלומי שכר לעובדים, לכיסוי הוצאות אחזקת העסק, ולהוצאות עמלות הבנק.
  • תשלומים להחזר הלוואות.
  • משיכה פרטית של בעלי העסק.

להלן תקציבן של משפחת ישראלי (בני זוג אקדמאיים בגיל 35 -45, שני ילדים, מגורים בפתח תקווה, דירת 4 חדרים,
רכב מהעבודה לבעל ופרטי לאישה, הבעל עובד מדינה, האישה אדריכלית בעלת משרד עצמאי בלב תל אביב)

ושל משפחת ירדני ( בני זוג בגיל 30 -40, שלושה ילדים, מגורים בנתניה, דירת 4 חדרים, שני כלי רכב פרטיים, תינוק
במעון פרטי, לבעל חברה פרטית בתחום הבניה, האישה מורה בתיכון)

פרטים ישראלי ירדני
דיור (משכנתא/שכר דירה) 4,000 4,000
 רכב - החלק המימוני לרכישה 1,500 3,000
 רכב - הוצאה שוטפת ( דלק, מוסך , ביטוח ) 2,000 3,500
 מכולת ( סופרמרקט אחת לשבוע + השלמות ) 4,000 5,000
 תינוק ( מזון + חיתולים וכ"ד... ) 0 1,000
 חינוך ילדים ( השתתפות בבתי ספר ) 500 500
 מעון / מטפלת לתינוק 0 1,500
 חינוך לא פורמאלי לילדים 1,000 500
 תקשורת ( פלאפון / כבלים ) 1,000 1,000
 ארנונה מים ואגרות אחרות 1,000 1,000
 ביגוד ( כולל ביגוד לעבודה ) 1,500 1,500
 תרבות ( סרט / הצגה / מסעדה / בית קפה) 1,000 1,000
 חופשה שנתית בארץ או בחו"ל 1,000 1,000
 שונות / אחזקת בית / בלתי צפויות 1,000 1,000
 חסכון עתידי לילדים 500 500
 סך הכול 20,000 26,000

לפני שנים אם נוסיף לחשבון ההוצאות של משפחת ישראלי חסכון פנסיוני, ביטוחי חיים ובריאות ותכנית חסכון צנועה
לימים קשים שיבואו, בני הזוג צריכים להרוויח ולהפקיד 25,000 ₪ בחשבון הבנק המשפחתי מדי חודש.

אם נוסיף למשפחת ירדני את אותם מרכיבים, בני הזוג צריכים להרוויח ולהפקיד 30,000 ₪ בחשבון הבנק המשפחתי מדי חודש.

כמי שמייצג בפני שלטונות המס עשרות משפחות לאורך שנים, אני יכול לומר בביטחון כי תקציבן של משפחות מהמעמד
הבינוני נע בטווח שבין 20,000 ₪ ל 30,000 ₪ לחודש.

ירושות ותמיכת הורים הם שני גורמים המשנים מהותית את תקציב המשפחות של מעמד הביניים. רוב הירושות מתקבלות
לאחר שבני הזוג עברו את גיל ה 50 אך יש כאלו המקבלים ירושות מוקדם יותר. ירושה מצד אחד מגיעה בממוצע לחצי
מליון ₪, ירושה משני צדדים מגיעה בממוצע ל 1 מליון ₪ .
תמיכת ההורים מגיעה בגילאים שונים ובצורות שונות. לימודים אקדמיים, עזרה ברכישת דירה או רכישת דירה על ידי ההורים,
מענקים עם הולדת ילדים, מתנות ותמיכות שוטפות לאורך השנים.
תמיכת הורים מהותית בבני זוג יכולה להגיע לכ 5,000 ₪ לחודש (מחיקת/הקטנת סעיף הדיור + תמיכה שוטפת בחינוך
בילדים ..... ) מי שמקבל תמיכה/ירושה בגיל צעיר, חייו משתנים. הוריו מאזנים את תקציבו החודשי ומאפשרים לו את האפשרויות הבאות: לעבוד פחות שעות, להוציא יותר כסף בכל חודש, לחסוך ולצבור הון.

חסכון זו הדרך של המשפחות במעמד הביניים להתקדם בחיים ולקדם גם את ילדיהם. משפחות ישראלי וירדני יכולות
לחסוך (מעבר לחסכון הפנסיוני) אם הן ירכשו פחות שירותים ומוצרים או שיגדילו את הכנסתם.
להלן כמה סכומים של פעולות/אירועים המתקיימים אצל מרבית מהמשפחות: טיפול יישור שיניים עולה כ 15,000 ₪ לילד.
נסיעה לחו"ל הורים וילדים שבוע לאירופה כ 30,000 ₪. בר מצווה כ 40,000 ₪, לחתן כל ילד כ 50,000 ₪.
עזרה לילד ללימודים אקדמיים - 100,000 ₪ לילד. תיקונים בבית, צביעת הבית פעם בארבע חמש שנים, החלפת אוטו,
טיפול שיניים להורים ולילדים.
אם משפחות ישראלי וירדני לא יחסכו כל חודש כסף, כשיגיע יום בו יצטרכו סכום מהותי לשלם, הם לא יעמדו בכך
ויצטרכו לקחת הלוואה מהבנק.

קיצורי דרך נעשים על ידי משפחות רבות על מנת שיוכלו לעמוד בתקציב ההוצאות החודשי שלהן.
השכיחים הם: משיכת קרן השתלמות לכיסוי יתרת חוב חריגה בבנק. משיכת כספי פיצויים על ידי מי שפוטר ממקום עבודתו
ואי השארת הסכום למועד היציאה לגמלאות. מחזור הלוואות. קניית מזון שבועית בכרטיסי אשראי בתשלומים.
הגדלת מסגרות אשראי בבנק. אי תשלום חובות לאחרים.
אצל עצמאיים ובעלי חברות פרטיות: אי רישום עסקאות וקבלת כסף במזומן מלקוחות. משיכת כסף מהעסק שלא בדרך
של משכורת או דיבידנד.

הכסף הוא אכזר ומנהל את חיינו. תרבות הצריכה שלנו מתפתחת. אנחנו צורכים כל הזמן עוד והרבה. נסו לשבת עם
משפחתכם ונסו להפחית תקציב חודשי של 25,000 ₪ ל 22,500 ₪, הורדה של 10% ברמת החיים, האם הדבר אפשרי?
אם אחד מבני הזוג מאבד את עבודתו אפילו לזמן קצר המשפחה מתרסקת כלכלית. תדמיינו את משפחת ירדני בתקופה
של שפל בבניה, מה קורה אם מר ירדני יכול להפקיד בחשבון הבית "רק" 10,000 ₪ לחודש במקום 20,000 ₪?
עם יד על הלב, כמה מאיתנו סמוכים על שולחנם של הורינו (מתנות לילדים, נסיעות לחו"ל, עזרה במעבר מדירה לדירה,
עזרה ברכישת רכב חדש) ואיזה מחיר אנחנו משלמים על כך במישור האישי?
כיצד המשפחה שלנו תחסוך סכום כסף כלשהוא למצב חרום? ומדוע רק למצב חרום ? מה עם שמחות וטיולים ומימוש עצמי?

טרגדיית הכסף האכזר, שעלינו להפקידו מדי חודש בחודשו בחשבון הבנק שלנו. הוא אינו מכיר אותנו, אין לו רגשות,
הוא לא מתחשב בנו כלל. לא בחגים ובשבתות, לא בימי גשם, לא בימים בהם אנחנו חולים או שסתם בא לנו להתפנק
ולא לצאת מהבית לעבודה. הוא כל כך אכזר שכל סטייה שלנו מהנתיב, או התקדמות איטית, זוכה לתגובתו המיידית
ביתרת חשבון הבנק שלנו.

אז מה עושים? לוקחים דף ועט, רושמים את ההכנסות בצד אחד ואת ההוצאות בצד השני. לא מחסירים אף הוצאה
ולא מדמיינים הכנסות. אחרי שהתמונה ברורה מקבלים החלטות. בצד ההוצאות יש להציב סדר קדימויות משפחתי.
בכל מקרה יש להשאיר מרווח מהותי לחסכון ולהוצאות בלתי צפויות.

בצד ההכנסות יש להבחין האם הן קשיחות או שניתן להגדילן על ידי תוספת עבודה או הוספת יזמות עסקית של אחד
מבני המשפחה. אסור לעשות קיצורי דרך כמו משיכת כספי קופות גמל, פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי, לקיחת מפרעות
ממקום העבודה, הלוואות על חשבון הפנסיה.

אחרי שרשמנו את הנתונים של ההכנסות ואת סדרי העדיפויות המשפחתיים של ההוצאות על דף, צריך לתלות אותו על
דלת המקרר במטבח ולפעול לאורו. הפעילות הכלכלית המשפחתית תתנהל מדי יום , שבוע , חודש ושנה באופן מתוכנן.
משפחה שתנהג כך תשמור על איזון תקציבי, לא תשלם ריבית, ותצבור הון. כל משפחה בקצב שלה. ההצלחה מובטחת.